ככל שאנחנו מתקדמים בפרוייקט, ולא שלא ידעתי את זה קודם, עולה סיטואציה די מוזרה בקשר עם בעלי מקצוע שונים שלדעתי מנוגדת לכל הגיון עסקי טהור.
על מה אני מדבר? נדמה כי בעיני בעלי אנשי מקצוע שונים "בעל הבית" , במקרה זה אורית ואני, הינם משוללי כל מגבלות תקציב וישנו מן נסיון בלתי פוסק לקחת חלק גדול ככל שניתן מעוגת התקציב הכללית. בסך הכל די לגיטימי - כל אחד רוצה למקסם רווחים ולמזער הוצאות ואני ובעל המקצוע תמיד נהיה משני צדי המתרס.
בכל זאת, אני מזהה כאן סוג של קוצר רואי עסקי מאד מקומי, מאד ישראלי, כזה שלא מסתכל על מערכת היחסים ארוכת הטווח וההזדמנויות שהיא טומנת בחובה.
אתן דוגמא שקרתה אך אתמול: ממש בבוקר, הבנו שיהיה מאד כדאי לחבר במפגש בין שתי קורות מאד מרכזיות בבית עם אלמנטים של מתכת כבדה שתיתן שילוב יפה של ברזל ועץ. עשינו תכנון בשטח וכיוון שהצפי להרכבת הקורות היה אתמול בצהריים, העבודה של המתכת היתה דחופה.
ירדתי לאור עקיבא ומצאתי מסגריה עם בחורצ'יק חביב שהבין עניין, ותמחר לי את העבודה ב 1200 ש"ח פלוס מע"מ.
אודה על האמת, על ההתחלה אפילו לי המחיר היה נשמע מוגזם אבל בכל זאת אמרתי לו בסדר בעיקר כי הייתי לחוץ על סיום מהיר של העבודה.
קיבלנו ממנו עבודה יפה, בזמן וכל מה שלא היה לו ברור תוך כדי הביצוע הוא התקשר לשאול והיה ממש בסדר. אבל מה? כל מי ששמע על המחיר, כולל אנשים שבאמת מבינים בתחום, אמרו שהבנאדם קרע אותי בפי שתיים מחיר ואולי קצת יותר.
אז למה אני מספר את כל הסיפור הארוך הזה? האיש יודע שאני בונה בית, אפילו אמרתי לו שיש לי עבודה רצינית מאד לגג ממתכת ששווה הרבה עשרות אלפי שקלים ובכל זאת הוא בחר לקרוע אותי על עבודה קטנה.
יש אמרה שלימד אותי חבר טוב מניו-יורק שהוא איש עסקים ממולח שנקראת PENNY WISE DOLLAR STUPID שבתרגום חפשי זה חכם בכסף קטן וטיפש בכסף גדול. לצערי המון בעלי מקצוע נופלים בעניין הזה ומשאירים אחריהם לקוחות ממורמרים שלא יחזרו אליהם ובודאי לא ימליצו עליהם - זה כל כך חבל, בעיקר עם שוק קטן כמו שלנו. בשיווק יש מוטו שאומר שעל כל לקוח לא מרוצה שהשארת, איבדת 50 לקוחות פוטנציאליים שאותו אדם לא ימליץ להם עליך. זה פשוט עצוב כמה שזה שכיח.
היום בבוקר התקשרתי אל אותו מסגר כדי שידע איך אני מרגיש עם כל הסיפור איתו. איך שסיימתי את המשפט הראשון, האיש התנפח כמו תרנגול הודו, התחיל לספר לי איך שאני לא מבין, ואלה שדיברתי איתם לא מבינים ושהוא לקח ממני מחיר הוגן ושזה הרבה חומר ומה לא. הוא כמובן לא היה קשוב כדי לשמוע את הצד שלי אלא עסק במגננה התקפית. טוב, מחקתי אותו מאנשי הקשר שלי. הוא שהה שם פחות מיממה...
אז מה הלקח שלי?
קודם כל להמנע מרכישות מיידיות, ובודאי כאלו שלא בדקתי מספר מקורות. דבר שני, להתמקח על כל גרוש, ללחוץ וללחוץ במחיר, לפעמים גם במחיר של עיכוב מסויים בהתקדמות הפרוייקט אם מדובר בהוצאות כבדות מאד.
מישהו שמייצג בדיוק את ההיפך מכל מה שכתבתי למעלה זה גיסי אבי שבונה לי עכשיו בית - וההוכחה היא שחלק ניכר מאד מהפרוייקטים שלו זה או מלקוחות חוזרים או מהמלצות.
ועל אותו עיקרון, אותו סוחר רכב שיחליט פשוט להיות הגון, לא זול, אלא הגון יהיה הסוחר הכי מצליח בארץ. אבל זה כבר סיפור אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה