קומה ב, גלריה, ניקיון וגשם - סיכום הימים האחרונים

יוצא שהפסקה של כמה ימים בכתיבה כאן מחייבת השלמת פערים ניכרת כיוון שכל כך הרבה קורה כל יום...

ננסה ליישר קו.

בשטח: בחצי השני של השבוע שחלף המשיכה עבודת חיפוי קירות קומת קרקע, התחילו לצוץ קירות קומה ב (שעדיין מחכים להחלטה סופית על תצורת הגג אך על כך בהמשך), הונחה רצפת הגלריה בקומה ב שיצאה מ-ד-ה-י-מ-ה וגם עסקנו בהכנת קומה ב לגשמי הסער שהובטחו ואכן הגיעו במלוא עוזם. כיוון שעץ הגלריה עדין יחסית ולא כל כך אוהב מים, הנחנו עליו ניילון חממות עבה כדי למזער את הנזק האפשרי - אני מקווה שהצלחנו.

ביום ד גם הגיעה מכולה לפינוי פסולת בניה והטרקטור ביום חמישי שפך אליה את כל הדרעק שהיה מסביב לבית וגם פילס והזיז את ערימות החול. עכשיו השטח יפה נקי ומסודר. העצים בוודאי מרוצים.

לגבי הגג - עדיין בעיות. גם אחרי שיטוח הגג הקמור לא נסגר העניין כיוון ששיטוח פשטני יצר חדרי ילדים עם קירות בגבהים של 4 ו 5 מטרים. אחרי שאורית ואני הבנו את הפרופורציות ומה זה אומר, אנחנו ממשיכים בעבודה מול אבי ועמוס הארכיטקט למציאת פתרון הגיוני ומניח את הדעת. לא מן הנמנע שבסוף שני הגגות, גם זה של חדרי הילדים וגם זה של הסלון יפגשו זה את זה במרכז הגובה של הבית אך זה יחייב אותנו למצוא פתרון אלטרנטיבי לאוורור חדרי הילדים כיוון שבפתרון הזה זרימת האוויר המקורית שתוכננה לחדרים מוגבלת יותר.

מה עוד? השבוע גם הזמנו מטבח ב"זיו" ואחרי הצעה אלטרנטיבית כמעט ביטלנו אותו ואז אחרי עוד כיווץ של "זיו" במחיר בסוף נשארנו איתם. אם יש שיעור שלמדתי השבוע זה שחייבים, אבל חייבים להתמקח על כל דבר ובכל התמקחות כזו לבוא מנקודת מוצא כאילו מדובר בשקל האחרון שלנו. מתחי הרווח של חלק מהאלמנטים בבית חדש (מטבח הוא דוגמא טובה) הם אדירים, כך מסתבר.

את כל התמונות מהימים האחרונים אפשר לראות כאן:

יום שלישי

יום רביעי

יום חמישי

מבחר מייצג:

גם יואבי האחיין החמוד והחרוץ הצטרף לצוות של אבי ליום אחד. כאן הוא מהרהר אם זה באמת שווה את המשכורת...

אילן דופק פוזה

חלון מערבי חדר שינה הורים

הגשר כבר מחופה בגלריה

רצפת גלריה בחדר של נעמונת

אחרי הניקיון של פסולת הבניה - העצים נושמים לרווחה

כאן תקום פרגולה

הגלריה בקומה ב מכוסה ניילון חממות לקראת גשמי הזעף של סוף השבוע

קיר קומה ב מתמזג לגג הבית הקיים (יחידת דיור) - אפשר לראות את הרעף מתמזג לקיר

לחץ, מתח, Stress

מי שסובב אותי בשבוע האחרון מרגיש זאת היטב לצערי - אני לחוץ וטרוד כפי שלא הייתי כבר זמן רב. הכי גרוע זה שאת תוצאותיה של תחושה זו מרגישים אלה שאין להם שום קשר אליה.

נראה שבכל יום, או כמה פעמים בכל יום צץ לו איזה משבר או נושא בוער שדורש טיפול והתייחסות מיידיים, לוחץ ומלחיץ. נוסיף לזה עבודה שמצפה לקבל תמורה עבור המשכורת שהיא משלמת לי, ילדים שדורשים תשומת לב, בת זוג שגם כן חווה את התקופה הלא קלה הזו וקיבלנו תבשיל קודח ומבעבע.

זה לא שלפני הבנייה החיים היו תמיד נסיעה איטית ורגועה בין מרחבי דשא מוריקים - ממש לא, לצערי.

אבל, וזה אבל ענק, מרגע שהתחיל הפרוייקט ובקצבים שהוא מתקדם, מדובר כאן בליגה אחרת לגמרי. הצורך לקבל החלטות שלרובן המוחלט יש קשר מיידי לכסף ו/או איכות החיים בבית העתידי וכל זאת במהלכו של יום עם עבודה וכו' - זה לא פשוט.

כבר כתבתי כאן שכולם הזהירו מראש שזה קשה מאד וכו' - אבל כמה שלא תכין את עצמך, אתה אף פעם לא מוכן.

בראש רשימת גורמי הלחץ נמצאת תכנית הבניין עצמה שעברה לא מעט שינויים בשטח ותוך כדי, רבים מהם שינויים כבדי משקל כמו למשל יישור הגג הקמור, ויתור על חלונות לטובת קירות ועוד אי-התאמות רבות בין תכנון למציאות.

אני כל הזמן מודה לכל מי שצריך שיש לנו את אבי ובילאל שכבר הצילו לא מעט קטסטרופות פוטנציאליות. ובכל זאת, הרי אי אפשר למנוע הכל, ואז אתה שואל את עצמך "איפוא אני אפול" ומה תהיה חומרת הנזק? זה מזכיר לי שיר של יעקב גלעד ויהודה פוליקר שיש בו משפט מדהים שאומר "לא תמיד תיפול על ארבע אבל בטוח שתיפול". כל כך נכון.

ויש כמובן את הנושא הכספי ואת התוספת למשכנתא שמתמהמהת מכל מיני סיבות וכל יום איזה מקל חדש בגלגלים.

אז מה עושים?

אפשר כמובן להגיד שלא נותנים למצב להשפיע על מצב הרוח ולא לתת לזה להגיע אלי אבל זה באמת נראה לי מלאכותי מידי ולא ישים. אין מה לעשות, הפרוייקט הזה זה אנחנו ואנחנו זה הפרוייקט - זה לא קשר שניתן להפרדה.

ובכל זאת?

איך בכל זאת יוצרים את האיזון הכל הכרחי לשלוות נפש וגוף? לא יודע, עדיין מחפש לזה תשובה ופיתרון. ברגע שאמצא משהו אני מבטיח לעדכן.

Image source: Google

ממשיכים קדימה - חיפויי קירות

אתמול התחילו חיפויי הקירות בקומת קרקע ב OSB, וממשיכים במרץ בכל שאר החזיתות. הלקוח, מרוצה.

קיר המטבח מקבל חיפוי OSB

אבי בודק את שירותי האורחים.....

קורות הגשר בין קיר ההדף לממ"ד - אבי והחבר'ה שיקעו אותן בתוך הבטון. איזה יופי!

מבט על חדר ההורים מלמעלה - כבר יש הכנה לאמבטיה שיושבת בקומה שניה מעל

ועוד פעם, חיבורי הקורות - אני לא מפסיק להתפעל מכמה יפה שזה יצא. עכשיו זה כבר גמור באמת.

החלטות קשות

אתמול נפל דבר, באופן סופי.

הגג העגול של הבית לא עומד במבחן הישימות התקציבית. אתמול החלטנו סופית לרדת מהעניין ולהפוך אותו לגג ישר עם שיפוע אחד, שעלות ההקמה שלו, ולא פחות חשוב, התחזוקה השוטפת שלו במקרה הצורך, קטנה לעין ערוך מזה העגול.

את התשובה הסופית לדילמה הזו שאיתה התמודדנו כבר תקופה ארוכה קיבלנו כשביום שישי האחרון ראינו בית עם גג דומה בכפר הרו"אה. קיבלנו מבעלי הבית את שם האדריכל ובבדיקה של האדריכל שלנו, עמוס יורן, מולו התברר שלהם הפרט הזה בלבד עלה 80,000 ש"ח.

יש להודות על האמת, כמה מבני משפחתינו המצויים בענף, אמרו לנו (בעיקר לי) שגג עגול זה לאנשים עשירים עם תקציב גבוה בהרבה משלנו. אני עדיין קיוויתי נצליח ליישם את זה כי לי זה היה מאד חשוב.

בסופו של דבר יהיו לבית שני גגות כאשר זה שהיה עגול עדיין יחפה על הנמוך ממנו כפי שהיה בתכנון המקורי. אין לי ספק שזה עדיין יהיה יפה מאד, אבל לא אכחיש שממש חבל לי. כנראה שזה חלק מהעניין של להיות פרגמטי וריאלי בפרוייקט בנייה.

תמונות של העיצוב החדש - בקרוב

קצת תמונות מיום אתמול

קורות ושמיים תכולים

זה כבר מתחיל להיות מבוך

המסדרון בין הממ"ד לקיר ההדף. עליו יעבור הגשר

חיבור קורות 10X30 בעבודת הברזל 1 (עדיין לא גמור)

חיבור קורות 10X30 בעבודת הברזל 2 (עדיין לא גמור)

בעלי מקצוע שונים - פרדוקס

ככל שאנחנו מתקדמים בפרוייקט, ולא שלא ידעתי את זה קודם, עולה סיטואציה די מוזרה בקשר עם בעלי מקצוע שונים שלדעתי מנוגדת לכל הגיון עסקי טהור.

על מה אני מדבר? נדמה כי בעיני בעלי אנשי מקצוע שונים "בעל הבית" , במקרה זה אורית ואני, הינם משוללי כל מגבלות תקציב וישנו מן נסיון בלתי פוסק לקחת חלק גדול ככל שניתן מעוגת התקציב הכללית. בסך הכל די לגיטימי - כל אחד רוצה למקסם רווחים ולמזער הוצאות ואני ובעל המקצוע תמיד נהיה משני צדי המתרס.

בכל זאת, אני מזהה כאן סוג של קוצר רואי עסקי מאד מקומי, מאד ישראלי, כזה שלא מסתכל על מערכת היחסים ארוכת הטווח וההזדמנויות שהיא טומנת בחובה.

אתן דוגמא שקרתה אך אתמול: ממש בבוקר, הבנו שיהיה מאד כדאי לחבר במפגש בין שתי קורות מאד מרכזיות בבית עם אלמנטים של מתכת כבדה שתיתן שילוב יפה של ברזל ועץ. עשינו תכנון בשטח וכיוון שהצפי להרכבת הקורות היה אתמול בצהריים, העבודה של המתכת היתה דחופה.

ירדתי לאור עקיבא ומצאתי מסגריה עם בחורצ'יק חביב שהבין עניין, ותמחר לי את העבודה ב 1200 ש"ח פלוס מע"מ.

אודה על האמת, על ההתחלה אפילו לי המחיר היה נשמע מוגזם אבל בכל זאת אמרתי לו בסדר בעיקר כי הייתי לחוץ על סיום מהיר של העבודה.

קיבלנו ממנו עבודה יפה, בזמן וכל מה שלא היה לו ברור תוך כדי הביצוע הוא התקשר לשאול והיה ממש בסדר. אבל מה? כל מי ששמע על המחיר, כולל אנשים שבאמת מבינים בתחום, אמרו שהבנאדם קרע אותי בפי שתיים מחיר ואולי קצת יותר.

אז למה אני מספר את כל הסיפור הארוך הזה? האיש יודע שאני בונה בית, אפילו אמרתי לו שיש לי עבודה רצינית מאד לגג ממתכת ששווה הרבה עשרות אלפי שקלים ובכל זאת הוא בחר לקרוע אותי על עבודה קטנה.

יש אמרה שלימד אותי חבר טוב מניו-יורק שהוא איש עסקים ממולח שנקראת PENNY WISE DOLLAR STUPID שבתרגום חפשי זה חכם בכסף קטן וטיפש בכסף גדול. לצערי המון בעלי מקצוע נופלים בעניין הזה ומשאירים אחריהם לקוחות ממורמרים שלא יחזרו אליהם ובודאי לא ימליצו עליהם - זה כל כך חבל, בעיקר עם שוק קטן כמו שלנו. בשיווק יש מוטו שאומר שעל כל לקוח לא מרוצה שהשארת, איבדת 50 לקוחות פוטנציאליים שאותו אדם לא ימליץ להם עליך. זה פשוט עצוב כמה שזה שכיח.

היום בבוקר התקשרתי אל אותו מסגר כדי שידע איך אני מרגיש עם כל הסיפור איתו. איך שסיימתי את המשפט הראשון, האיש התנפח כמו תרנגול הודו, התחיל לספר לי איך שאני לא מבין, ואלה שדיברתי איתם לא מבינים ושהוא לקח ממני מחיר הוגן ושזה הרבה חומר ומה לא. הוא כמובן לא היה קשוב כדי לשמוע את הצד שלי אלא עסק במגננה התקפית. טוב, מחקתי אותו מאנשי הקשר שלי. הוא שהה שם פחות מיממה...

אז מה הלקח שלי?

קודם כל להמנע מרכישות מיידיות, ובודאי כאלו שלא בדקתי מספר מקורות. דבר שני, להתמקח על כל גרוש, ללחוץ וללחוץ במחיר, לפעמים גם במחיר של עיכוב מסויים בהתקדמות הפרוייקט אם מדובר בהוצאות כבדות מאד.

מישהו שמייצג בדיוק את ההיפך מכל מה שכתבתי למעלה זה גיסי אבי שבונה לי עכשיו בית - וההוכחה היא שחלק ניכר מאד מהפרוייקטים שלו זה או מלקוחות חוזרים או מהמלצות.

ועל אותו עיקרון, אותו סוחר רכב שיחליט פשוט להיות הגון, לא זול, אלא הגון יהיה הסוחר הכי מצליח בארץ. אבל זה כבר סיפור אחר.

Earthquake

לפני כמה ימים קיבלנו במייל מצגת של אדם בשם Doug Cop שהינו מומחה לאיזורי אסון ועובד עבור האו"ם כמו גם ממשלות וארגונים.

המצגת בעיקרה מלמדת שבמקרי רעידת אדמה, בניגוד לכל מה שלימדו אותנו, המקומות הבטוחים ביותר לתפוס בהם מחסה אינם תחת שולחנות או משקופים. להפך, אלו הם מלכודות מוות כמעט בטוחות כיוון שברגע שהם נכנעים ללחץ עליהם, הם מוחצים את זה שתחתם בלי שתהיה לו יכולת לזוז. לשיטתו, המקום הבטוח ביותר הוא לכיוון הקירות החיצוניים של המבנה, וליד שולחן או עצם חזק אחר, כיוון שבסביבות אלו נוצרים בד"כ כיסי אוויר שמגדילים את סיכוי ההישרדות. הוא גם ממליץ לתפוס מחסה בתנוחה עוברית ליד אותו חפץ.

נראה שעם הדור הצעיר בארץ השיטה כבר מיושמת. לנעמונת, הבת שלנו, היה תרגיל רעידת אדמה בגן השבוע ואכן, לימדו אותם להתכופף בתנוחת עובר ליד השולחן ולא תחתיו.

איך זה קשור לבית שלנו? אני מצרף כאן את אחת השקופיות שמדברת על היתרון של בתי עץ ברעידות אדמה. לצערי לא ניתן להעלות מצגת לבלוג.

קורות היום

היום קרו כמה דברים משמעותיים:

1. גם אני הייתי מידי פעם באתר.

2. הוסרה התפסנות מקיר ההדף.

3. גילינו שהתקוות לקיר הדף חלק למשעי התבדו. אמנם קיבלנו קיר חלק מהרגיל אך עדיין נדרשים תיקונים, עבודת ליטוש וכנראה גם Sealer כדי לשוות מראה חלק אמיתי.

4. התחלנו להניח את קורות ה 5X20 אשר תומכות בגלריה של קומה ב'

5. החלטנו והזמנו חלקי מתכת אשר יחברו את הקורות הגדולות באמת 10X30 אשר תומכות בגלריית קומה ב' והגשר לחדרי הילדים והאמבטיה בקומה ב'. המפגש בין שתי קורות ענק אלה מתרחש במטבח וחלקי המתכת שהזמנו ישוו למפגש ה- T הזה מראה מרהיב של עץ וברזל. מה שכן, המשקל של קורות אלה הוא עצום. בכל זאת, הן הולכות לשאת בנטל קומה ב'...

היום אפשר לומר סופית שהעבודה על מסגרות קירות קומת קרקע הסתיימו ומחר יחלו לצפות אותם ב OSB שהם לוחות של שברי עץ שמודבקים בלחץ ומשמשים לבניה בכל רחבי העולם.

הנה מספר תמונות מייצגות ממה שקרה היום. את כל התמונות אפשר לראות ב Picasa

קורת 10X30 מונחת בשטח

קורה 10X30 מקרוב. ניתן לראות שמדובר ב 5 קורות של 5X10 מודבקות בלחץ.

ה OSB יורד מהמשאית

גם אני עובד

על המשקוף הזמני יש מזוזה ושלט דלת (:

קיר ההדף לאחר הסרת התפסנות - יש עוד עבודה עליו

ממשיכים (וממשיכות) במרץ

אתמול המשיכו העבודות באתר במרץ בכל הקשור לעבודת עץ. הגיע גם חיל עזר נשים שכלל את רונית אחות של אורית ואת חגית חברתנו וביחד הן כולן עזרו (?) לאבי ואילן.

גם טיראן של מורי בא והוא עוזר לנו מאד בכל הקשור למפרט הגג והצעות מחיר לעבודות המתכת שבו. אפילו הילה וסקוט מזיכרון הגיעו לראות ולבקר. ככלל, אתמול היה יום עמוס מבקרים. מגיעים גם אנשים זרים שמתעניינים במבנה היוצא דופן.

בסופו של יום כל קירות קומת קרקע עומדים במקומם, ממתינים לפילוס וקורה עוטפת מעל, אבל זה כבר למחר.

הנה כמה תמונות מייצגות ולינק לכל תמונות יום אתמול ב Picasa

אורית הקילרית עם פטיש המסמרים

רונית וחגית מגיעות לעזרה

גם טיראן מבקר באתר

רונית תומכת בקיר (או שהקיר תומך ברונית?)

קירות קורמים עור וגידים

הנה התרוממו להן מסגרות העץ שהיו מונחות על רצפת הבטון וראה זה פלא, יש קירות היקף בית.

הערב, כשהסתובבתי בין הקירות הרגשתי בפעם הראשונה תחושה של בית. זה היה קצת מוזר ובעיקר מרגש.

התמונות כאן מדברות בעד עצמן